ג'ידוקה היא אחת מהעקרונות הבסיסיים של הניהול הרזה. חלק מהעקרונות בניהול הרזה התפתחו והשתכללו לאורך שנים אך ה JIDOKA הוא מהעקרונות הראשונים של הניהול הרזה. העיקרון הנ"ל מתייחס בד"כ למכונות ואוטומציה, אך לא רק. בבסיס העיקרון הנ"ל, הכוונה היא ליצור מכונות הנעצרות בכל פעם שמתגלה אי התאמה (בעיה במוצר או במכונה). כלומר מכונה תזהה שיש אי התאמה ותעצור. אח"כ ע"פ שיטה זו יבוצע מה שצריך כדי לתקן את הבעיה ולאפשר המשך עבודה ולבסוף תבוצע חקירה במטרה לגלות מדוע התרחשה הבעיה, מה הוא גורם היסוד לבעיה. אחת הדרכים בהן נעשה שימוש לעזור למכונות לזהות שיש בעיה נקראת POKA YOKE. ה- POKA YOKE זו למעשה גישה המובילה לתכנון מוצרים, מכונות ותהליכים אשר לא מאפשר לבצע את מה שנידרש בדרך השונה מהנדרש. כלומר התכנון מאפשר לבצע רק בדרך אחת וכך נמנעות טעויות ולמעשה האיכות מובנית לתוך התהליך.

גם אם במקור, הכוונה הייתה לתת למכונות יכולת לזהות אי התאמות ולעצור, הרי שארבעת העקרונות של ה JIDOKA מופעלים גם כשלא מדובר במכונות. ארבעת העקרונות כאמור הם:

1. זהה אי התאמה
2. עצור את התהליך
3. תקן את הבעיה
4. חפש וטפל בגורם היסוד לבעיה

זיהוי אי ההתאמה: שיטות הבקרה הויזואלית המצביעה על בעיות בתהליך והשימוש ב ANDON המצביע על מצב המכונה/הקו מראה שיש חריגה מתוצאות רצויות. כלומר זוהתה אי התאמה. מספר דוגמאות לאי התאמות שאינן בהכרח קשורות למכונות הן:

• כאשר תהליך נמשך יותר זמן מהסטנדרט שנקבע לו
• כאשר מלאי הביניים שנקבע לא מספיק ותהליך צוואר בקבוק נעצר
• כאשר ייצרו כמות גדולה או קטנה מהמתוכנן
• וכמובן כאשר יש אי התאמות במוצר המתקבל מהתהליך

עצירת התהליך: במפעל שעובד בשיטת הזרימה כמקובל ב"ניהול רזה" עצירת תהליך בנקודה מסוימת עוצרת את כל התהליך ובאנלוגיה לקו ייצור לא ניתן להמשיך לייצר בכל קו הייצור עד תיקון התקלה. ברור שעצירת כל התהליך או קו ייצור זה דבר מלחיץ ביותר אך זו הייתה בדיוק כוונתם של מפתחי השיטה. המציאות כפי שהם ראו אותה היא שכאשר יש בעיה והקו נעצר, הבעיה לא "מטואטאת מתחת לשטיח" אלא מטופלת ובמהירות. זו גם החולשה של שיטה זו כי היא דורשת "אומץ לב" ניהולי. במציאות קורה לא מעט שכאשר יש תקלה שעוצרת את הקו, חוזרים לשיטה הישנה כי מנהלים מתקשים לקבל את הרעיון של עצירת כל התהליך.

תיקון הבעיה: הכוונה כאן היא לטפל בגורם הראשוני לבעיה, הגורם הראשון שנראה כמוביל לבעיה ולא לגורם הבסיסי. אין הכוונה לעצור את הקו את לסיום חקירה מעמיקה וטיפול בגורם היסודי. זאת כדי לאפשר לקו או לתהליך לחזור לפעילות ולעבודה.

טיפול בגורם היסוד: כאן גדולתה של השיטה. בעוד בארגונים רבים מסתפקים בשלב הקודם הרי  שביישום הניהול הרזה ועקרון ה JIDOKA שבו, יש להשתמש במנגנון חקירה של אי התאמות כגון שיטת A3, שיטת WHY5 ועוד כדי להגיע לייסוד ומקור אי ההתאמה. שהיא לעיתים ברורה וקלה לאיתור ולעיתים לא. לאחר איתור בעיית היסוד או הגורם היסודי שהוביל לאי ההתרמה, מסלקים ומטפלים בגורם זה כך שהבעיה לא תופיע שוב. בגופי איכות נהוג לצבור מידע ולחקור אי התאמות במוצרים אך כאן מדובר גם באי התאמות בתהליכים וזה דבר שבמקומות רבים נזנח בגין לחץ העבודה, בגין הצורך לטפל בשריפה הבאה.

שיטת הניהול הרזה מאפשרת להציף ולזהות בעיות. בעזרת עקרון ה JIDOKA, בין אם הוא מובנה בתוך המכונות ובין אם לאו, ניתן לסלק בעיות ואי התאמות לתמיד.

---

מוטי קומפורטי